לעזרה משפטית ומקצועית ראשונה או לתיאום פגישה דחופה, התקשרו למשרדנו:
צור קשר :

זכויות עובדים בחגים

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.

לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.

מחלקת דיני עבודה, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך.

במסגרת מחלקת דיני העבודה המשרד מעניק יעוץ משפטי מקצועי הן למעסיקים והן לעובדים.

 ליניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס ניסיון רב הן בייצוג מעסיקים והן בייצוג עובדים בבתי הדין לעבודה.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט העבודה, בין היתר בנושא : זכויות עובדים בחגים כפי שיוסבר להלן :

 עובדים יהודים

פקודת סדרי השלטון והמשפט קובעת 9 ימי חג, המהווים ימי מנוחה לעובדים יהודים: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. בנוסף נחשב יום העצמאות כיום חג לבני כל הדתות.

עפ"י צו ההרחבה מיום 1/7/00 , החל על כל המשק, כל עובד בישראל זכאי ל-9 ימי מנוחה אלה, בתשלום. אלו הם דמי החגים. צו הרחבה דינו כחוק.

 בני דתות אחרות

חגיהם של עובדים שאינם יהודים מפורטים בפקודת סדרי השלטון והמשפט, ואין לחייב את העובדים לעבוד בימים אלה. כמו העובדים היהודים, גם העובדים הלא יהודים יקבלו דמי חגים בחגים על פי דתם, אולם המעסיק רשאי לשלם להם דמי חופשה שנתית בחגים יהודיים, אם מקום העבודה סגור בימים אלה. עובדים לא יהודים, כמובן, לא יקבלו כפל תשלום.

 עובד בשכר ועובד במשכורת

לעניין דמי חגים יש להבחין בין עובד בשכר (עובד לפי שעות, יומי או לפי תפוקה, כמו עובד לפי עמלות/אחוזים מן המכירות) לבין עובד במשכורת חודשית.

משמעות המושג "עובד במשכורת חודשית" היא שעובד כזה מקבל משכורת קבועה ללא תלות במספר ימי עבודה שהיו באותו חודש. במילים אחרות: בין אם מדובר בחודש שבו 31 ימים או 28 ימים קלנדאריים, או נכללו בו הרבה שבתות/חגים – המשכורת שלו לא תשתנה.

עובד במשכורת חודשית לא מקבל תשלום נוסף עבור דמי חגים, אלא את משכורתו הקבועה. זאת החל מהחודש הראשון לעבודתו. (נפסק בע"ע 1008/01 שאול סלומון נ' היכל הנר בע"מ ושלום פישר מיום 5/11/02)

עובד בשכר, לעומת זאת מקבל דמי חגים בנוסף לשכר הרגיל, אולם רק לאחר שהשלים 3 חודשי עבודה.

 היעדרות יום לפני ויום אחרי החג

עובד לא יקבל תשלום עבור יום חג אם נעדר יום לפני ויום אחרי, שלא בהסכמת המעביד.
יש מעסיקים המנצלים את הסייג הזה על מנת להימנע מתשלום דמי החג. היעדרויות בגלל חופשה בהסכמה, מחלה, חופשה מאולצת או גשר שהמעסיק הוא זה שהחליט עליו, אלה היעדרויות בהסכמה (ועל כן מזכות את העובד בתשלום עבור החג)

עובד המועסק, לדוגמא, יום בשבוע, הנופל בשנה מסוימת על חג, יקבל תשלום עבור החג (למרות שנעדר יום לפני ויום אחרי ממקום העבודה) כיוון שמסגרת ההעסקה שלו נקבעה על ידי המעסיק. יש לזכור שמטרת דמי חגים היא לפצות עובד שנעדר מעבודה מפאת יום חג, וכתוצאה מכך הפסיד יום עבודה ושכרו באותו חודש ירד. לכן לדוגמא עובד משק בית המועסק יום בשבוע זכאי לדמי חג אם זה 'נפל' על יום העבודה הקבוע שלו.

עובד המועסק רק בערבים , מטבע הדברים, לא יעבוד בערב חג, אולם זו נחשבת להיעדרות בהסכמת המעביד, כוון שהמעביד הוא זה שקבע את מסגרת העבודה, ולכן העובד זכאי לדמי חגים.

מעביד הטוען, שהעובד לא זכאי לדמי חגים משום שנעדר ביום לפני או אחרי החג, עליו נטל ההוכחה שאכן כך היה.

בפסק דין דבע מג / 91 – 3 (מולה נוהד נ' חב' אל-וו בע"מ, טו 163, ע"מ 167), קבע בית-הדין הארצי לעבודה :

"חזקה על עובד, ועובד יומי בכלל זה, כי הוא מתייצב לעבודתו באופן סדיר, בכל אותם ימים שבהם עליו לעשות כן, אלא אם הייתה לו סיבה להיעדרות. על הטוען ליוצא מן הכלל – במקרה שלפנינו המעבידה – הנטל להוכיח, כי נעדר העובד מעבודתו סמוך ליום החג."

לעומת זאת, אם מדובר בעובד במשרה חלקית לפי משמרות שנקבעות כל פעם בתיאום בין עובד למעביד, ולא ביום קבוע, ייתכן, כי העובד לא הפסיד שכר בפועל בגלל החג שנפל בשבוע מסוים ואין הצדקה לפצותו.

חג שנופל בשבת

הכלל הוא שעובד לא יהיה זכאי לדמי חגים עבור יום חג שנפל בשבת. ההנחה הבסיסית היא שהעובד לא היה מועסק בשבת ולא לא הפסיד שכר.

אולם מה דינו של מי שעובד בדרך כלל בשבת? התשובה אינה ברורה.

בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה בענפים מסוימים נקבעה חובה, לשלם עבור יום חג החל בשבת: הובלה, יצור נעליים, שמירה, מוסכים, פלסטיקה, מתכת/חשמל/אלקטרוניקה, מלונאות, טקסטיל, (למעט יום החג הראשון החל בשבת), מפעלי ייצור מכני כבד, תחנות דלק (למרות שייתכן כי צו ההרחבה אינו תקף), עץ ודפוס (מקומות עבודה שבהם מועסקים יותר מ-20 עובדים).

שאלה נוספת שלא לובנה בפסיקה היא דינו של יום חג שנופל ביום שישי. ההיגיון אומר שאם מדובר בעובד שבדרך כלל לא מועסק בשישי ולא הפסיד שכר, הוא אינו זכאי לדמי חגים. אם היה אמור לעבוד ביום שישי ולא עבד בשל החג- יקבל דמי חגים.

 עבודה בימי חג
סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951 קובע, כי לעובד שהועבד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן (שבת לעובד יהודי), ישלם המעביד בעד שעות אלה שכר עבודה שלא יפחת מ 150% משכרו הרגיל וייתן לו בנוסף שעות מנוחה במועד אחר (כלומר יום מנוחה חלופי).

סעיף 18א(ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט קבע שהוראות אלה יחולו גם על מועדי ישראל. לפיכך, מי שעובד ביום חג עקב דרישת המעביד זכאי לתשלום עבור העבודה ביום החג (150%). עובד במשכורת חודשית יקבל בנוסף את משכורתו הקבועה (שהרי אינו מקבל תשלום מיוחד לחגים), ואילו עובד בשכר לפי שעות יומי וכו' יקבל בנוסף את דמי החג. דברים אלה קיבלו חיזוק בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה: דב"ע מג' 3-91 מולה נוהד – חברת אל וו בע"מ, פד"ע ט"ו 163, 168.נ

ע"ע 3000360/98 נחום צמח נ' ש.א.ש קרל זינגר צפון (1986) בע"מ ,עבודה ארצי ל"ג (23).

כלל : בית-הדין הארצי לעבודה קבע, בפסק-הדין בענין: נחום צמח נגד ש.א.ש. קרל זינגר צפון (1986) בע"מ (שניתן ביום 30.4.02), בקשר לשיעור התשלום לעובד שעבד ביום חג, כי רק אם העובד עבד ביום החג מתוך כורח (ולא מבחירתו החופשית), הוא יהיה זכאי לתשלום עבור אותו יום בנוסף לגמול המגיע מכוח חוק או הסכם קיבוצי או צו הרחבה עבור יום החג עצמו (כלומר, יהיה זכאי לתשלום בשיעור של 250%).

סעיף 17(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע שלמעביד מותר לתת לעובד במשכורת חודשית בלבד, במקום גמול מיוחד עבור עבודה ביום המנוחה השבועי (תוספת של 50%), מנוחה של שעה וחצי לפחות תמורת כל שעה משעת המנוחה השבועית שבה עבד (מבלי לפגוע במשכורת חודשית). לפי פקודת סדרי השלטון והממשל ניתן להחיל כלל זה גם על עבודה בחגים של עובדים במשכורת חודשית.

חישוב תשלום עבור דמי חגים

השאלה איך מחשבים את התשלום ליום חג אף היא איננה ברורה. לגבי חופשה שנתית נקבע בחוק חופשה שנתית כיצד מחשבים דמי חופשה לעובד בשכר שעתי/יומי/לפי תפוקה ועובד במשכורת חודשית.

לגבי חישוב תעריף ליום חג אין כלל כתוב.

ההיגיון אומר שהעובד צריך לקבל את מה שהוא היה מרוויח לו היה עובד באותו יום.

אולם, האם התעריף הזה כולל גם שעות נוספות, הוצאות נסיעות , בונוסים וכו'?

ככל הנראה התשובה על כך שלילית, כיוון שתוספות אלה לא נכללות בחישוב שאר הזכויות הסוציאליות כמו פיצוי פיטורים, דמי חופשה ועוד, ההיגיון אומר כי לא יחושבו כך לצורך דמי חגים.

 חוזים אישיים, נוהג במקום עבודה והסכמים קיבוציים/צווי הרחבה ענפיים

ישנם ענפים או מקומות עבודה, בהם נקבעו הסדרים מטיבים לגבי דמי חגים, למשל 10 ימי חג במקום 9, ימי גשר, יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, או תשלום דמי חגים גם עבור ימי חג שנפלו בשבת. במקרים אלו ינהגו לפי ההוראה המטיבה עם העובד.

תשלום שעות עבודה בערבי חג

אין הבחנה בין עובד לפי שעות ועובד בשכר חודשי.

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע שיום עבודה יהיה בן 7 שעות והמשמעות היא שכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת (כל זה לעניין עבודה בשבוע עבודה של 6 ימים).

בצו ההרחבה בדבר הנהגת שבוע עבודה מקוצר (5 ימים) במגזר העסקי נקבע, כי בערב חג יהיה יום עבודה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה בן 7 שעות בתשלום של 8 שעות. בערב יום כיפור יעבדו העובדים 6 שעות בתשלום של 9 שעות. במקומות עבודה בהם עבדו בערבי חג 6 שעות בתשלום של 8 שעות – ימשיכו לעשות כן.

בענפים מסוימים נקבעו כללים מיוחדים בהסכם קיבוציים וצווי הרחבה:

בענף החקלאות – ערב חג הוא 6 שעות. בבניין- 7 שעות ושש שעות בערב ראש השנה, יום כיפור וראשון של פסח.

בענף המתכת- 7 שעות ושש שעות בערב ראש השנה, יום כיפור ופסח.

בענף הניקיון- ערב שביעי של פסח, ראש השנה, סוכות ושמחת תורה- 6 שעות בתשלום של 8, בתנאי שהעבודה תסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. ערב כיפור ופסח- 5 שעות בתשלום של 8 שעות, בתנאי שהעבודה תסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג.

יש לזכור שנוהג במקום העבודה באשר לעבודה בחגים הוא חלק מחוזה העבודה ומחייב את המעביד.

 עבודה בחול המועד

שעות העבודה הן כבימים רגילים, אלא אם כן נהוג במקום העבודה לעבוד פחות שעות או נקבע הסדר אחר בהסכם קיבוצי או צו הרחבה ענפי.

יום חג שנופל בתוך חופשה שנתית

אם נטל עובד חופשה שנתית ובתוך ימי חופשה נפל חג – אין לכלול יום חג במסגרת ימי חופשה, כוון שחופשה שנתית באה בנוסף לימי חג.

ימי גשר וימי בחירה

ימי גשר וימי בחירה אינם מוסדרים בחוק. זהו פרי של הסכמים קיבוציים, נוהג במקום העבודה או חוזים אישיים.

הכלל הוא שהמעביד הוא זה שקובע את מועדי החופשות לעובדים.

המעביד רשאי לקבוע "יום גשר", אולם, כמובן, בתשלום או על חשבון החופשה השנתית הצבורה לעובד.

ימי בחירה הם ימי חופשה שהם מעבר למכסת ימי חופשה שנתית והעובד יכול לקחת אותם לפי בחירתו, בדרך כלל אלו ערבי חג או ימי חג שצו ההרחבה, החל על כל המשק, לא עוסק בהם (כמו יום ירושלים , פורים וכו').

חופשה מרוכזת בחול המועד

המעביד רשאי להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת בתשלום בחול המועד, כי הוא זה הקובע את מועדי החופשה השנתית של העובדים. המגבלה היחידה היא שאם מדובר בחופשה שנתית של 7 ימים ומעלה, יש להודיע לעובדים שבועיים מראש על הוצאתם לחופשה כאמור.

שי לחג

שי שנותנים בכסף או שווה כסף הוא תוספת שכר ולפיכך חייב במס ודמי ביטוח לאומי. זו הסיבה ש"שווי המתנות" מופיע כשורה בתלושי השכר.

ישנם מעסיקים שמידי חודש מנכים משכר העובדים "שווי המתנות" או "קרן מתנות" כניכויי רשות. יוצא שגם אם עובד מקבל מתנות לחג, המתנה היא בעצם על חשבונו וברוב המקרים הוא נאלץ לשלם למעביד יותר מעלות "המתנה" שמקבל בפועל.

ניכויים מן השכר מסוג זה אסורים בהחלט, ובמיוחד אם אין הסכמה מפורשת בכתב של העובד.

לעניין זה ראו פסק דין עב 1382/04 אבאיי טלאייה נ' אפדור בע"מ

יש לזכור, כי שי לחג שניתן לעובדים מספר שנים הוא נוהג וחלק מחוזה שבעל-פה ולכן מחייב את המעביד.

טבלת ימי חג – לשנת 2011
סיום החגהתחלת החגהדת החוגגתשם החג
26/12/201125/12/2011נוצרית-קתולים/פרוטסטנטיםחג המולד
 21/12/2011יהודיתחג החנוכה  
 26/11/2011מוסלמיתמוחרם
 24/11/2011יהודיתחג הסיגד   
09/11/201106/11/2011דרוזיתחג הקרבן
09/11/201106/11/2011מוסלמיתחג אל אדחה
 20/10/2011יהודיתשמיני עצרת
 13/10/2011יהודיתחג הסוכות
 08/10/2011יהודיתיום הכיפורים
 30/09/2011יהודיתראש השנה – חג ראשון
 29/09/2011יהודיתראש השנה  – חג שני
 10/09/2011דרוזיתחג הנביא סבלאן   
01/09/201130/08/2011מוסלמיתחג אל פיטר
 01/08/2011מוסלמיתרמדאן
 27/06/2011מוסלמיתלילת אלאסרא ואלמעראג
13/06/201112/06/2011נוצרית-קתולים/פרוטסטנטיםשבועות
13/06/201112/06/2011נוצרית-ארמניםשבועות
13/06/201112/06/2011נוצרית-אורתודוכסיםשבועות
 08/06/2011יהודיתחג השבועות
 02/06/2011נוצרית-קתולים/פרוטסטנטיםעליה השמימה
 02/06/2011נוצרית-אורתודוכסיםעליה השמימה
 02/06/2011נוצרית-ארמניםעליה השמימה
 10/05/2011יהודיתיום העצמאות
 25/04/2011יהודיתשביעי של פסח
28/04/201125/04/2011דרוזיתחג הנביא שועייב
25/04/201124/04/2011נוצרית-קתולים/פרוטסטנטיםפסחא   
25/04/201124/04/2011נוצרית-ארמניםפסחא   
25/04/201124/04/2011נוצרית-אורתודוכסיםפסחא   
 22/04/2011נוצרית-אורתודוכסיםשישי לפני פסחא
 22/04/2011נוצרית-ארמניםשישי לפני פסחא
 22/04/2011נוצרית-קתולים/פרוטסטנטיםשישי לפני פסחא
 20/04/2011נוצרית-ארמניםחג הבשורה   
 19/04/2011יהודיתחג פסח
 07/04/2011נוצרית-אורתודוכסיםחג הבשורה   
 25/03/2011נוצרית-קתולים/פרוטסטנטיםחג הבשורה   
 20/03/2011יהודיתחג פורים   
 15/02/2011מוסלמיתחג הולדת הנביא
 25/01/2011דרוזיתחג הנביא אליהו   
 19/01/2011נוצרית-אורתודוכסיםחג ההתגלות
20/01/201119/01/2011נוצרית-ארמניםחג המולד
 14/01/2011נוצרית-ארמניםראש השנה
 14/01/2011נוצרית-אורתודוכסיםראש השנה
08/01/201107/01/2011נוצרית-אורתודוכסיםחג המולד
 06/01/2011נוצרית-קתולים/פרוטסטנטיםחג ההתגלות
 01/01/2011נוצרית-קתולים/פרוטסטנטיםראש השנה

מאמרים נוספים

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
או חייגו: 1-700-700-088
דילוג לתוכן