לעזרה משפטית ומקצועית ראשונה או לתיאום פגישה דחופה, התקשרו למשרדנו:
צור קשר :

ישנם שורה של מצבים בהם נגרם נזק לאדם והוא מבקש פיצוי : תאונות, רשלנות, תקיפה, לשון הרע, מטרד, גניבת עין ועוד. הפתרונות למצבים אלה מצויים לרוב בפקודת הנזיקין.

סימן י': הפרת חובה חקוקה

63. הפרת חובה חקוקה.

(א) מפר חובה חקוקה הוא מי שאינו מקיים חובה המוטלת עליו על פי כל חיקוק – למעט פקודה זו – והחיקוק, לפי פירושו הנכון, נועד לטובתו או להגנתו של אדם אחר, וההפרה גרמה לאותו אדם נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק;  אולם אין האדם האחר זכאי בשל ההפרה לתרופה המפורשת בפקודה זו, אם החיקוק, לפי פירושו הנכון, התכוון להוציא תרופה זו.

(ב) לענין סעיף זה רואים חיקוק כאילו נעשה לטובתו או להגנתו של פלוני, אם לפי פירושו הנכון הוא נועד לטובתו או להגנתו של אותו פלוני או לטובתם או להגנתם של בני-אדם בכלל או שלבני-אדם מסוג או הגדר שעמם נמנה אותו פלוני.

ישנם שלושה יסודות לעוולה :

א. חובה חקוקה :

1) קיומה של חובה חקוקה.
2) שנועדה לטובתו או להגנתו של אדם.
3) ושהחיקוק לא התכוון להוציא תרופה זו.

ב. הפרת החובה החקוקה.

ג. גרימת נזק:
1) מהסוג או מהטבע של הנזק אליו התכוון החיקוק.
2) קשר סיבתי בין ההפרה לבין הנזק.

1) מהי חובה חקוקה ?

המונח מפורש בצורה רחבה ביותר.

עפ"י פקודת הפרשנות חיקוק הינו:

                ·   חקיקה ראשית של הכנסת;

                ·   פקודות מנדטוריות;

                ·   חקיקת משנה – תקנות, צווים וחוקי עזר של רשויות מקומיות.

חובה מכוח חוזה קיימת רק אם מקור החוזה הוא סטטוטורי.

פ"ד ג'דעון נ' סלימאן[1]

שכן אחד התלונן כי שכנו בנה בניגוד לתכנית המתאר העירונית.

הבעיה : האם הפרת תוכנית מתאר היא הפרת חיקוק ?

הש' לנדוי : אין צורך שהאקט הקובע את הנורמה ייפול במסגרת אחד השמות הנזכרים בפקודת הפרשנות. הדבר ייבדק עפ"י המהות – קביעת נורמת התנהגות כללית.

תכנית מתאר היא בגדר חיקוק לצורך סע' 63 לפקודת הנזיקין.

בעקבות פ”ד זה ניתן לתבוע אנשים שגורמים לחוסר נעימות (פגיעה בנוף).

2) לטובתו ולהגנתו של אדם (סע' 63(ב))

פ"ד פריצקר נ' פרידמן[2]

נהג משאית נסע רוורס בסמטה צרה, לאחר שתאם זאת עם מנהל העבודה. משום מה כשנסע רוורס פגע במנהל וגרם למותו. באותה תקופה לא היה חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ולפיכך היה צורך להוכיח רשלנות או הפרת חובה חקוקה.

אלמנת מנהל העבודה הגישה תביעה נזיקית בטענה של הפרת חובה חקוקה.

האלמנה טענה כי הנהג לא נקט זהירות למרות החובה לפי תקנות התעבורה, שקובעים שכאשר אדם נוהג אחורה הוא חייב לנקוט אמצעי זהירות כדי לא לפגוע באחר.

הש’ זילברג : האם תקנות התעבורה הם חיקוק שנועד לטובתו או להגנתו של אותו אדם ?. אילו המחוקק התכוון שכל חיקוק שהפרתו תגרום נזק יאפשר תביעה לא היה מוסיף את התנאי הנדון.

המחוקק התכוון לצמצם את התביעות רק לחיקוקים, שנועדו לטובתו ולהגנתו של אותו אדם. תקנות התעבורה נועדו להגן על הציבור בכללותו, ולפיכך אינן חיקוק שנועד לטובתו ולהגנתו שלאותו אדם. ההסבר לקביעתו של זילברג נובע, מתמיכתו באסכולה אנגלית מסוימת.

באנגליה התרוצצו שתי אסכולות בקשר להפרת חובה חקוקה :

1. רק חובה חקוקה שנועדה לטובתו והגנתו של אדם, כמו התובע, מקנה עילת תביעה.

2. כל חיקוק שמטיל חובה, הפרתו מקנה עילת תביעה.

בפ"ד בוחר זילברג באסכולה הראשונה. זאת למרות שהמחוקק המנדטורי בחר באסכולה השנייה, ולכן קיים הפירוט חובק הכל בסעיף 63(ב). כל הפרת חובה חקוקה גם אם נועדה לטובת כל בני האדם מקימה עילת תביעה על הפרת חובה חקוקה.

לפיכך, די לנו לבדוק האם מדובר בחיקוק שקבע חובה מסוימת ואז  יש עילה.

ההתרחקות מדעת הש' זילברג הייתה הדרגתית.

פ"ד שחאדה נ' חילו[3]

אדם קנה רכב משומש ופגע באחר. עפ"י תקנות התעבורה נקבע שעל הפקיד האחראי להעברת הבעלות על הרכב לבדוק האם יש לקונה ביטוח-חובה.

המטרה : שלפוגע תהיה דרך לשלם לנפגע – לכן זהו חוק שנועד להגנת הנפגע.

הנפגע תבע, אולם לבעל הרכב לא היה ביטוח, והפקיד לא בדק זאת. הוגשה תביעה נגד פקיד משרד הרישוי, שכן זה הפר את החובה החקוקה לבדוק האם יש לקונה ביטוח.

הש' לנדוי סרב לקבל את הטענה. לגישתו החובה אינה חובה שבאה להגן על הפרט, אלא זוהי חובה במסגרת המשפט הציבורי, שנועדה להשיג סדר.

פ"ד זה מאבחן בין חובה במסגרת המשפט הציבורי לחובה במשפט האזרחי. הוא מצר את הלכת פריצקר לחובות מהמשפט הציבורי. כאשר ידובר בחובות מהמשפט הפרטי, גם חובות כלפי כל אדם יחשבו כנכנסות לגדר עוולה זו.

פ"ד רויטמן נ' בנק המזרחי[4]

התובע היה עו"ד שהורשע בפלילים על סמך עדות-שקר. ביהמ"ש קבע כי החובה להעיד אמת לא נועדה לשירות הפרט המעוניין בעדות, אלא לטובת הציבור.

זוהי המשך המגמה של פ"ד חילו. הפרה של הוראה עונשית לא תקים עילה של הפרת חובה חקוקה.

פ"ד הרב רקובר נ' ארמון[5]

הרב תבע קולנוע חיפאי שפעל בשבת,  על הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה.

ביהמ"ש קבע כי מדובר בחובה כלפיי כלל הציבור, ולא בשאיפה להגן על רגשותיהם של פרטים דתיים.

פ"ד סולטאן נ' סולטאן[6]

בעל מוסלמי גרש את אשתו ע"י אמירת "לכי" 3 פעמים. אלו הם גירושין תקפים עפ"י הדין השרעי, אך עפ"י דין מימי המנדט – כל המגרש ללא צו בימ"ש מבצע עבירה פלילית.

גב' סולטאן הגישה תביעה עפ"י סע' 63. הבעל נאחז בפ"ד רויטמן בטענה שאין בהפרתה של הוראה עונשית כדי להצמיח עילת תביעה נזיקית של הפרת חובה חקוקה.

ביהמ"ש לא קיבל את טענת הבעל. הוא קבע שלמרות שבהוראה העונשית יש משום עניין ציבורי, הרי שיש בה גם עניין לפרט. חיקוק שנועד לטובת כל הציבור – יכול שיהא לטובתו של כל פרט ופרט בציבור. לפיכך היא עשויה להקים עילת תביעה במקרה דנן.

פ"ד בריגה נ' מצטפא[7]

בריגה נהג במשאית והתנגש מאחור בטרקטור שהיה נהוג ע"י מצטפא. קיימת הוראה בתקנות התעבורה שאסור לטרקטור לנסוע בכביש מהיר.

ביהמ"ש הפך לחלוטין את הלכת פריצקר. הוא קבע שגם כאשר מדובר בהוראה עונשית יש לבדוק כל מקרה לגופו. ישנן הוראות עונשיות שכן יצמיחו עילת תביעה נזיקית של הפרת חובה חקוקה. עם זאת במקרה הנוכחי לא קמה עילה שכזו.

פ"ד ועקנין נ' המועצה המקומית בית-שמש[8]

מתרחץ קפץ ראש לבריכת מים רדודים. הופרה החובה לשים שלט אזהרה שהקפיצה מותרת רק בצד של המים העמוקים. גם אם החיקוק נועד להגן על כלל הציבור, הרי שיש לראותו גם ככזה שנועד להגן על כל מתרחץ כאינדיבידואל.

3) החיקוק לא התכוון להוציא תרופה זו

עפ"י סע' 63(א) סיפא : החיקוק צריך להיות כזה, שלפי פירושו הנכון לא התכוון לשלול מהנפגע אפשרות לתרופה אזרחית לקבלת פיצויים.

פ"ד פריצקר נ' פרידמן[9]

הש' זילברג – מי שיפר את החובה החקוקה בתקנות התעבורה ייענש. זוהי סנקציה עונשית לפיכך אין פיצוי על הפרת חובה זו, שכן בקביעת הסנקציה העונשית התכוון המחוקק לשלול פיצוי אזרחי.

גם מי שנפגע לפי פקודת הבטיחות בעבודה, המפרטת נהלי בטיחות בעבודה, זכאי לפיצויים, למרות שזוהי עבירה פלילית.

פ"ד ביצ'ם נ' בריסטול[10]

נפגע מתרופה ותבע לא רק את היצרן בחו"ל, אלא גם את היבואן הישראלי. התביעה עירבה את נושא הפרת חוק הפטנט. חוק הפטנט קובע כי הבעלות והניצול של הפטנט יהיו בידי רושם הפטנט. מי שלא רשם את הפטנט ובכ"ז ניצל אותו הפר, לטענת התובע, חובה חקוקה ולכן יתבע בנזיקין. טענה נגדית – חוק הפטנט קובע סנקציות אזרחיות (פיצויים על הפרת הפטנט), ומכאן שמתכוון לשלול פיצויים לפי סע' 63 לפקודת הנזיקין.

ביהמ"ש החליט ששאלה זו אינה מעניינו, שכן לא מבקשים פיצויים על הפרת פטנט אלא על הפרת חובה חקוקה, והעניק את הפיצויים.

גם היום לא ברור מתי התכוון המחוקק לשלול פיצויים לפי סע' 63 בפק' הנזיקין.

·   ניסו להתגבר על הקושי הפרשני בסע' 63 לפק' הנזיקין ע"י פניה לסע' 15.03
ו-16.05- לתוספת השנייה לתקנות תכנון ובנייה (בקשה למתן היתר, תנאיו ואגרות). שם נאמר במפורש שצריך לראות זאת כהפרת חובה חקוקה.

15.03 אחריות בנזיקין (תיקון: תשמ"ג, תשנ"ב)

(א) נקבע בזה לעניין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבניין לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי-קיומם.

(ב) סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי סעיף 16.05 ולא לגרוע ממנה.

 16.05  אחריות בנזיקין (תיקון: תשמ"ג, תשמ"ד)

נקבע בזה לעניין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבנייה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי החוק.

הפרת החובה

יכולה להיעשות ע"י מעשה אקטיבי או מחדל (כאשר קיימת חובה לפעול).

המחדל מערב בד"כ צד שלישי פסיבי (פ"ד ברובנר).

גרימת נזק

1) נזק מסוגו או מטבעו של הנזק שאליו נתכוון החיקוק

התנאי צמח במשפט האנגלי.

פ"ד דוריס נ' סקוט (1874)

אוניה שהובילה בקר טבעה בלב-ים. הבקר הובל בצורה חופשית ללא אכסון בכלובים, למרות הוראת חוק מפורשת בנוגע להובלה. בעלי הבקר תבעו את בעלי האוניה על הפרת חובה חקוקה. ביהמ"ש קבע כי מטרת החיקוק הייתה תברואתית, והחיקוק לא התכוון לנזק שנגרם.

פ"ד לכדר נ' מ"י[11]

עובד נפגע בעת שהתבקש לשאת עובד אחר שנפגע. טען להפרת החובה החקוקה של המצאות אלונקה במקום (דבר שהיה מונע את פגיעתו). ביהמ"ש קבע כי הנזק שהחיקוק התכוון למנוע היה לנפגע ולא לנושאו.

פ"ד בריגע נ' ש.ט.ר[12]

עובד נפגע בעת ששתה מי סיד (בשל הלצה של חברו שהתיזם לעיניו), ותבע בשל כך את המעביד שלא דאג להמצאות ברז כנדרש באתר.ביהמ"ש קבע כי לא לשם כך דרש המחוקק המצאות ברז באתר.

פ"ד בלומנטל נ' תיכון[13]

שכנים טענו נגד הקמת בית-חולים לחולי-נפש בקרבתם, משום שלא הונפק עבורו רישיון כנדרש בפקודת בריאות העם. ביהמ"ש קבע כי החקיקה לא נועדה למנוע את הנזק לשכנים, אלא לחולים.

2) קש"ס בין ההפרה לנזק

א) מבחן קש"ס עובדתי – מבחן האלמלא.

ב) מבחן קש"ס משפטי – מבחן הצפיות.

מבחן הצפיות כולל בתוכו שלוש אלטרנטיבות :


(1) מבחן הצפיות – על פי מבחן זה יש לבחון האם התערבותו של אותו גורם זר, הייתה בגדר הצפיות הסבירה, אם כן, אזי לא מתנתק הקש"ס הסיבתי בין המעשה של המזיק הראשון לבין הנזק שהתרחש, במילים אחרות, אם המעשה של אותו גורם זר מתערב שני היה צפוי אזי לא יחשב אשמו כסיבה המכרעת לנזק. באשר למידת הצפיות הנדרשת, איננה ראיית פרטי ההתערבות של הגורם הזר לפרטיה, אלא דיי בראייה בקווים כללים. ביהמ"ש קבע כי השומר יכול וצריך היה לצפות כי כתוצאה מהתרשלותו בשמירה על המועדון יכנסו נערים ייקחו את הנשק ומישהו יפגע – הצפייה איננה על פרטיה אלא בקווים כללים כניסה, נטילת הנשק ופגיעה, כאשר מתקיים קשר סיבתי משפטי, מכאן השומר נחשב כמעוול – אחראי לנזק של הנער.

(2) מבחן הסיכון – האם מטרת המחוקק בקביעת החובה הייתה למנוע את הנזק אשר אירע בפועל ? (דברי השופט אגרנט בפס"ד אמסלם). אנו בוחנים למעשה את הסיכון שרצה המחוקק למנוע או בפשטות מהי מטרת המחוקק בחיקוק הספציפי, והאם במטרה זו נכלל גם רצון המחוקק למנוע את הנזק שאירע בפועל. הדגש הוא על הקשר בין ההפרה לנזק שאירע. במקרה דנן, התרשלותו של השומר בהשארת החלון פתוח יצרה את הסיכון של כניסת נערים למועדון, לקיחת נשק, משחק בנשק ופגיעה כתוצאה מכך.

 (3) מבחן השכל הישר – על פי מבחן זה יש לבחון האם המעשה תרם תרומה משמעותית לקרות הנזק שאז נאמר כי מתקיים קש"ס בין המעשה לבין הנזק שהתרחש או המעשה שימש רק זירה לאירוע מבלי שיתרום תרומה כלשהי להתרחשות הנזק שאז נאמר שלא מתקיים אותו קש"ס.

כלומר, יש לבחון אם התערבותו של הגורם הזר שוללת מבחינה הגיונית והשכל הישר את הקשר שבין המעשה של המזיק הראשון לבין הנזק שהתרחש, במקרה דנן, הגיוני לסבור ולחשוב כי הנערים יכנסו למועדון וייטלו את הנשק למטרות ירי גם אחד על השני במקרה והמועדון היה פרוץ.

פסקי דין מרכזיים אשר דנים בסוגיה

1. ג'דעון נ' סלימאן[14]

שכן עותר כנגד תוספת בניה של שכנו, שנעשית בניגוד לתכנית בניין העיר (המתאר).

השופט לנדוי :

                ·   משום שלא הוכח קיום מטרד, ניתן להזדקק אך ורק לעוולת הפר החובה החקוקה.

                ·   יש לראות במקרה זה בחריגה מתכנית המתאר:

* הפר חובה חקוקה.

* שנועדה להגן על אזרחים כגון התובע.

* מפני הפגיעה בנוחיות אשר הוא טוען כי תיגרם לו.

                ·   אין לראות בעונש שהחוק מטיל על חריגה מתכנית מתאר משום תחליף לתרופה אזרחית נזיקית, שכמותה טוען התובע.

2. ועקנין נ' המועצה המקומית בית-שמש[15]

נער נפגע בעת שקפץ למימיה הרדודים של בריכה. במקום לא היו שלטים המזהירים מפני מעשה שכזה.

ברק :

                ·   תקנות רישוי עסקים מחייבות התקנת שלטי אזהרה.

                ·   בעוד שבאנגליה קיימים דברי חקיקה ספציפיים שעבירה עליהם מוגדרת כעוולה נזיקית, בארץ דבר החקיקה מהווה רק חובה חקוקה, ואילו זו מהווה תנאי לאחריות נזיקית רק לאור סעיף 63 לפקודת הנזיקין.

                ·   הפרמטר שמציבה פקודת הנזיקין – האם החובה החקוקה נועדה לטובת הניזוק, והאם אין בה משום שלילת התרופה הנזיקית.

3. בריגה נ' מוסטפה[16]

המערער, נהג משאית, התנגש במכבש שנגרר ע"י טרקטור. לטענתו הפר המשיב חובה חקוקה בכך שנסע בטרקטור על כביש מהיר, בניגוד לתקנות התעבורה.

בך :

                ·   אין כל סתירה בין הטלת עונש בגין עבירה פלילית, לבין הטלת אחריות נזיקית בגין אותה עבירה.

                ·   "חיקוק" לצורך סעיף 63 יפורש בהרחבה, לאור מטרות הסעיף.

                ·   הוראת החוק הספציפית נועדה למנוע עיכובים בתנועה, ולא נועדה למניעת פגיעה בזולת ולפיכך, לא מתקיימת כל עילה נזיקית (שלא לדבר על הבעייתיות בהוכחת קשר סיבתי במקרה זה).

4. סולטאן נ' סולטאן[17]

גבר גירש את אישתו המוסלמיה ללא אישור בית הדין השרעי, בניגוד לסע' 181 לחנ"ש.

(המעשה אסור, אך הגירושין תקפים). האישה תובעת על יסוד עוולת היפר חובה חקוקה.

השופטת נתניהו :

                ·   מקור עילת התביעה בהפרת חובה חקוקה אינו דבר החקיקה עצמו, אלא סעיף 63.

                ·   מטרת המחוקק בסעיף 181 הייתה להגן על טובת האישה, ברוח חוק שיווי זכויותיה.
ניכר כי מטרה זו לא נועדה רק לטובת כלל ציבור הנשים ומעמדו, אלא גם להגנה על אינטרס פרטי של כל אישה ואישה (שהרי אין סתירה בין הגנה על אינטרס ציבורי, להגנה על אינטרס פרטי).

                ·   לא כל סנקציה פלילית יש בה כדי להעיד על שלילת עילת תביעה אזרחית.

                ·   זוהי סוגיה פרשנית, וכך הדבר במקרה דנן.

5. מדינה נ' כהן[18]

התמוטטות קיר בית בעקבות עבודות בנייה סמוכות שבוצעו ללא קבלת היתר מתאים כנדרש בחוק התכנון והבנייה.

בך :

                ·   בבחינת היפר חובה חקוקה אין לבדוק את מטרת דבר החקיקה בכללותו, כי אם את מטרת הקטע הספציפי שהופר.

                ·   אין ספק כי הדרישה לקבלת היתר נועדה בין השאר לשם הגנה על בעלי מבנים שכנים, ולפיכך מתקיימת להם עילת תביעה על יסוד עוולת הפרת חובה חקוקה.

                ·   וזאת – על אף כי לשכן אין סמכות להתערב בשיקולי ועדת הרישוי (אם היו פונים אליה), משום שהועדה עצמה אמורה להתחשב במסגרת שיקוליה גם באינטרס של השכן (עליו בין השאר בא החוק להגן).

6. ר.ג.מ. מרט נ' מ"י[19]

חברת ביטוח תובעת החזר מן המשטרה אשר לא תפעלה כראוי מערכת אזעקה ובשל כך לא מנעה פריצה למפעל יהלומים.

בך :

                ·   החובה החקוקה עליה טענו המערערים :

* חובת המשטרה לקיים את הסדר הציבורי לאור פקודת המשטרה.

* חוק רישוי עסקים הדורש את חיבור מערכת האזעקה.

                ·   5 יסודות הפרת חובה חקוקה: מכוח חיקוק, שנועד לטובת הניזוק, המזיק הפר חובה חקוקה, ובכך גרם לנזק, שהיה מסוג אליו התכוון החוק.

                ·   במקרה דנן לא ניכרת כל חובה חקוקה המוטלת על המשטרה לתחזק כראוי את מערכת האזעקה.

7. הרב רקובר נ' ארמון תיאטראות חיפה[20]

המערערים תובעים לאסור על הקרנת סרטים בשבת בקולנוע חיפאי. בהיעדר עילות תביעה רלבנטיות אחרות, נדונה סוגיית הפרת חובה חקוקה ע"פ חוק שעות עבודה ומנוחה.

קליינברגר :

                ·   חוק שעות עבודה ומנוחה נועד להגן על עובדים ובעלי מלאכה למיניהם, ולא על רגשותיו של הציבור אליו משתייכים המערערים.

                ·   תנאים אלה לא מתקיימת עילת הפרת החובה החקוקה.

                ·   חוק עזר חיפאי שאוסר הקרנת סרטים בשבת, גם הוא אינו מהווה עילה לעוולה זו:

*  בפסיקה נקבע כי רשויות אינן מוסמכות להכתיב הסדרת בעיות דת.

*  לפיכך עולה כי החוק נועד רק להסדרת אורחות החיים בעיר, ואין בהפרתו משום גרימת נזק למערערים, כגון זה לו התכוון המחוקק.

שטרסברג-כהן :

גם אם נקבע כי נגרם נזק למערערים, ונתעלם מן הסוגיה האם החוק נועד להגן עליהם, אין ספק כי הנזק הרגשי שנגרם להם, אינו מסוג הנזקים הסוציאליים שהחוק בא למנוע.


[1] ע"א 416/58  ג'דעון נ' סלימאן  פ"ד י"ג 916.

[2] ע"א 224/51  פריצקר נ' פרידמן  פ"ד ז 674.

[3] ע"א 110/65  שחאדה נ' חילו  פ"ד כ (1) 163.

[4] ע"א 572/74  רויטמן, עו"ד נ' בנק המזרחי  פ"ד כט (2) 57.

[5] ע"א 131/86  הרב רקובר נ' ארמון תיאטראות חיפה  פ"מ תשמ"ח (א) 336.

[6] ע"א 245/88  סולטאן נ' סולטאן  פ"ד לח (3) 169.

[7] ע"א 335/80  בריגה נ' מצטפא  פ"ד לו (3) 32.

[8] ע"א 145/80  ועקנין נ' המועצה המקומית בית-שמש  פ"ד לז (1) 113.

[9] ראה הערה 1 לעיל.

[10] ע"א 817/77  ביצ'ם נ' בריסטול  פ"ד לג (3) 757.

[11] ע"א 660/80  לכדר נ' מ"י  פ"ד לו (2) 836.

[12] ע"א 404/79  בריגע נ' ש.ט.ר.  פ"ד לה (2) 443.

[13] ע"א 711/82  בלומנטל נ' תיכון  פ"ד לט (2) 477.

[14] ראה הערה 1 לעיל.

[15] ראה הערה 8 לעיל.

[16] ראה הערה 7 לעיל.

[17] ראה הערה 6 לעיל.

[18] ע"א 273/80  מדינה נ' כהן  פ"ד לז (2) 29.

[19] ע"א 126/85  ר.ג.מ. מרט נ' מ"י  פ"ד מד (4) 272.

[20] ראה הערה 5 לעיל.

מאמרים נוספים

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!
או חייגו: 1-700-700-088
דילוג לתוכן