לעזרה משפטית ומקצועית ראשונה או לתיאום פגישה דחופה, התקשרו למשרדנו:

דמי הבראה

דמי הבראה

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס הינו אחד המשרדים המובלים והבולטים בארץ, המונה צוות משפטי של עורכי דין וביניהם כמה מן המשפטנים הבכירים במדינה.

לצורך מתן מענה משפטי מקצועי ודווקני, יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מחולק למחלקות ייעודיות, אשר כל אחת ואחת מהן מתמחה ומתמקצעת בתחום ספציפי וייחודי.

מחלקת דיני עבודה, מייצגת את לקוחות המשרד ומלווה אותם בכל שלבי ההליך.

 במסגרת מחלקת דיני העבודה המשרד מעניק יעוץ משפטי מקצועי הן למעסיקים והן לעובדים.

 ליניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס ניסיון רב הן בייצוג מעסיקים והן בייצוג עובדים בבתי הדין לעבודה.

יניב גבריאל ושות' – משרד עורכי דין ויועצי מס מתמחה בכל מגוון הנושאים של המשפט העבודה, בין היתר בנושא : דמי הבראה כפי שיוסבר להלן :

מספר ימי הבראה – מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד תלויים בותק שלו במקום העבודהובסקטור שבו הוא מועסק (ישנם הבדלים בין מספר ימי ההבראה להם זכאים העובדים במגזר הפרטי לבין מספר הימים להם זכאים העובדים המועסקים במגזר הציבורי או ההסתדרותי).

הזכאות לימי הבראה בסקטור הפרטי ובסקטור הציבורי

טבלת זכאות לימי הבראה
במגזר הציבוריבמגזר הפרטישנות וותק בעבודה
751
762
763
974
975
976
977
978
979
9710
10811
10812
10813
10814
10815
11916
11917
11918
11919
121020
121021
121022
121023
121024
131025

הזכאות לימי הבראה על פי הסכמים קיבוציים ענפיים

ותק בעבודה בשניםהמגזר הציבוריעובדי מוסדותההסתדרותמתכת, חשמל ואלקטרוניקה (התאחדות התעשיינים וצווי ההרחבה)מתכת, חשמל ואלקטרוניקה (התאחדות המלאכה והתעשייה)
17955
271166
371166
491177 (שנה 4-8)
5-1091278 (שנה 9-10)
11-15101389 ( שנה 11)
16-191114910 (שנה 12 ואילך)
2012141010
21-2412151010
25 ואילך13151010

זכאות לדמי הבראה בגין תקופת היעדרות בהתאם להסכם הקיבוצי ולצו ההרחבה בדבר דמי הבראה

סוג ההיעדרות(1)האם תחשב לצורך קביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה ?
חופשה שנתיתכן
חופשה ללא תשלום(2)לא
חופשת לידה על פי חוק(3)כן
מחלה / תאונת עבודה (בתשלום)(4)כן
מחלה / תאונת עבודה (ללא תשלום)(4)לא
כל הפסקה ביחסי עובד – מעביד (2)לא

1.      טבלה זו מסכמת מה דינן של תקופות היעדרות לעניין דמי הבראה.

האם תקופת ההיעדרות נחשבת כתקופת עבודה המזכה בתשלום דמי הבראה, והאם היא נחשבת כתקופת עבודה, כאשר בודקים אם לעובד יש וותק של שנת עבודה (כידוע, עובד זכאי לדמי הבראה רק אם השלים שנת עבודה)

2.      בהסכם הקיבוצי ובצו ההרחבה בדבר תשלום דמי הבראה נקבע, כי לקביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום, וכל היעדרות בה לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. יחד עם זאת, נקבע חריג, לפיו תקופת חופשת הלידה על פי חוק, כן תזכה בדמי הבראה.

3.      בהתאם לצו הרחבה בדבר תשלום דמי הבראה, תקופת חופשת לידה על פי חוק מזכה בדמי הבראה.

4.      קיימים חילוקי דעות ביחס לשאלה, האם תקופת מחלה או תאונת עבודה נחשבות לעניין קביעת תקופת הזכאות לדמי הבראה. חילוקי דעות אלו נובעים מנוסחו העמום והבלתי מפורש של הסעיף הרלוונטי בהסכם הקיבוצי. עמדת משרד העבודה היא, היעדרות בשל מחלה או תאונת עבודה אינה מזכה בדמי הבראה ואינה נחשבת כתקופת עבודה לצורך חישוב תקופת הזכאות. מנגד, יש משפטנים הגורסים, כי היעדרות בגינה מקבל העובד תחליף שכר (כגון דמי מחלה או דמי פגיעה), כן מובאת בחשבון בקביעת הזכאות לדמי הבראה.

התשלום – כל עובד המועסק במשרה מלאה במגזר הפרטי זכאי לתשלום של 351 ש"ח עבור כל יום הבראה. עובדים המועסקים במגזר הציבורי זכאים לתשלום של 383 ש"ח עבור כל יום הבראה.

מועד התשלום –  מקובל לשלם בחודשים יוני-ספטמבר. אין מניעה לפצל את התשלומים.  מותר לכלול הבראה בשכר, או לחלק את הסכום לכמה תשלומים, אם העובד הסכים ומודע לכך (למשל כאשר זה מופיע בחוזה עבודה ותלושי השכר).

משרה חלקית – בעבודה במשרה חלקית מחושבים דמי ההבראה על פי החלק היחסי של המשרה.

עבודה בחלק מן השנה  –  כל עובד שהשלים שנת עבודה אחת זכאי לתשלום דמי הבראה. עובד שעבד מעבר לשנה זכאי לחלק היחסי של תקופת עבודתו.

צו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה ונופש, קובע כי עובד יהיה זכאי לקצובת הבראה, רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו.

לפיכך, עובד שפוטר לפני שהשלים שנת עבודה מלאה, אינו זכאי לדמי הבראה.

עם זאת,בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, אבנר וקסמן נ. אי.טי.סי., נקבע כי כאשר עובד אשר פוטר לאלתר, לפני שהשלים שנת עבודה מלאה, ובשל אי מתן ההודעה המוקדמת בפועל לא שהשלים שנת עבודה מלאה, הוא זכאי לדמי ההבראה.

היעדרויות ודמי הבראה – בקביעת תקופת הזכאות לא תובא בחישוב היעדרות בשל חופשה ללא תשלום וכל היעדרות אחרת בה לא מתקיימים יחסי עובד מעביד.

נראה כי במונח "חופשה ללא תשלום" כוונת צו ההרחבה היא לתקופה בה לא משולם שכר עבודה ע"י המעסיק.

לפיכך, התקופה בה נעדר עובד מהעבודה בעקבות תאונת עבודה, בה שולמו לו דמי פגיעה ע"י המוסד לביטוח לאומי, לא תבוא בחשבון לקביעת זכאותו לדמי הבראה.

בהקשר זה יש לציין כי לענין חופשת לידה, בה העובדת מקבלת דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, נקבע במפורש בצו ההרחבה כי תקופה זו תובא בחשבון לענין קביעת תקופת הזכאות לתשלום דמי הבראה.

כמו כן, תקופות העדרות של עובד/ת בעקבות חופשה שנתית, מחלה, מילואים, המזכות את העובד/ת בתשלום שדינו כדין שכר עבודה (דמי חופשה, דמי מחלה, תגמולי מילואים) מובאות בחשבון לענין קביעות תקופות הזכאות לתשלום דמי הבראה.

לסיכום : בזמן החופשה השנתית, חופשת הלידה וימי מחלה בתשלום – ממשיכים העובדים לצבור ימי הבראה. במהלך חופשה ללא תשלום – אין צבירה של ימי הבראה.

פיצויי פיטורים –  דמי הבראה אינם נכללים בשכר המשמש לחישוב פיצויי הפיטורים, ותשלומם בתדירות חודשית אינו משנה עובדה זו.

הגשת תביעה –  מי שעדיין עובד באותו מקום עבודה, יכול לתבוע דמי הבראה עבור שבע השנים האחרונות. מי שעבודתו הופסקה, יכול לתבוע רק עבור השנתיים האחרונות. את התביעה ניתן להגיש עד 7 שנים מיום הפסקת העבודה.

תשלום דמי הבראה מדי חודש–  המעסיק יכול להחליט כי הוא משלם לעובדיו דמי הבראה מדי חודש, ובכך ליצור נוהג במקום העבודה בכל הנוגע למועד תשלום דמי ההבראה. מומלץ להפריד לצורך הענין רכיב נוסף בתלוש המשכורת, ולוודא שהסכום המשולם מדי חודש לא יהיה נמוך מהשיעורים שנקבעו לתשלום דמי הבראה באותו מועד, ועפ"י הוותק של העובד במקום העבודה, כאשר יש לחלק את הסכום ל-12 חודשים.

ביחס לעובד חדש ישנן שתי אפשרויות:

א.   החל מהחודש הראשון לעבודת העובד, המעסיק ישלם לו מדי חודש על חשבון דמי הבראה שיגיעו לו בתום שנת העבודה. 

יש לציין, כי במקרה כזה רצוי שהמעסיק יחתים את העובד מראש על מסמך לפיו העובד מתחייב להחזיר את התשלומים שקיבל כדמי הבראה (מידי חודש) במקרה שלא ישלים שנת עבודה אצל המעסיק (שכן, בהסכם הקיבוצי בדבר השתתפות המעביד בהוצאות הבראה, ובצו ההרחבה שהוצא מכוחו, נקבע כי "עובד יהיה זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה במקום עבודתו"), באופן שהמעסיק יוכל לקזז תשלומים אלה מכל סכום שיהיה עליו להעביר לעובד.

ב.   יש אפשרות לחכות שהעובד ישלים את שנת עבודתו הראשונה, לשלם לו את דמי ההבראה המגיעים לו בגין השנה שחלפה, ורק החל משנת העבודה השנייה לשלם לו דמי הבראה מדי חודש ועפ"י הוותק.

חילופי מעסיקים  – בחילופי מעסיקים באותו מקום עבודה, העובדים מקבלים מהמעסיק הראשון את פדיון יתרת ההבראה שצברו, אבל הוותק נמשך גם מעסיק החדש.

טבלת תעריפי הבראה (בש"ח)
מתאריךבמגזר ציבוריבמגזר פרטי
01/07/2011411365
01/06/2011411351
01/07/2010395351
01/06/2010395340
01/07/2009191340
01/06/2009191331
01/07/2008372331
01/06/2008372318
01/07/2007355318
01/06/2007355318
01/07/2006360318
01/06/2006360307
01/07/2005347307
01/06/2005347306
01/07/2004346306
01/06/2004346306
01/07/2003351306
01/06/2003351301
01/07/2002341301
01/06/2002341285
01/07/2001325285
01/06/2001325282
01/07/2000320282
01/06/2000320276
01/07/1999315276
01/06/1999315260
01/07/1998295260
01/06/1998295245
01/07/1997280245
01/06/1997280225
01/07/1996252225
01/06/1996252200
01/07/1995225200
01/06/1995225182
01/07/1994200182
01/06/1994200165

מאמרים נוספים

דילוג לתוכן